מדרסים כאמצעי להפחתת פציעות במערכת השריר והשלד
מאת פרופסור משה איילון, ד”ר יפתח חצרוני, פרופ’ מאיר ניסקה
במהלך פעילות גופנית מהווה כף הרגל את חוליית הקצה בשרשרת קינמטית, עליה פועלים כוחות תגובה מן הקרקע. כוחות אלה הם שמאפשרים את תנועת הגוף, אך במצבים מסוימים הם גם עלולים להוביל לפציעות במערכת השריר והשלד.
עוצמתם של כוחות התגובה והשפעתה המשמעותית של כף הרגל על התפקוד הביומכאני של הגוף, הופכים אותה לבעלת תפקיד מרכזי במניעה של נזק לגוף בעת תנועה. כאשר כף הרגל מתפקדת בצורה תקינה, היא תורמת להקטנת הכוחות המופעלים על הגוף ועל הרגל ולפיזורם המיטבי, ועל ידי כך מונעת פציעות.
מדוע נגרמות פציעות בעת פעילות גופנית?
כדי להבין מדוע נגרמות פציעות רבות יותר בעת פעילות גופנית, יש להבין את האופן בו פועלים הכוחות השונים על רגלינו במצבים שונים. כאשר אנו עומדים, גודלו של כוח התגובה האנכי מהקרקע שווה למשקל הגוף ומתחלק באופן שווה בין שתי הרגליים. גם בהליכה גודלו של כוח זה דומה, ושווה לכ – 1.1- 1.2 פעמים משקל הגוף. אולם כאשר אנו הולכים קטן באופן ניכר הזמן בו שתי הרגליים נמצאות בו-זמנית על הקרקע, ולכן כוח התגובה אינו מתחלק באופן שווה בין שתי הרגליים, אלא פועל במרבית הזמן על רגל אחת בלבד, לסירוגין.

שלב חשוב וראשוני בהתאמת מדרסים הוא מיפוי של תבנית כף הרגל. מיפוי זה יכול להתבצע במספר טכניקות שונות, המתבצעות בתנאים שונים:
1. ללא נשיאת משקל ותוך איזון כף הרגל למצב נייטרלי
2. משקל הרגל בלבד בישיבה, תוך הנחת כף הרגל בתבנית ללא נשיאת משקל
3. נשיאת משקל מלא בעמידה, תוך חלוקה שווה של לחץ העמידה בין שתי הרגליים
4. באופן דינאמי במהלך הליכה
לכל אחת מהטכניקות הללו יתרונות וחסרונות. לכן, יש לבחור את השיטה המתאימה ביותר על פי הבעיה העומדת בפנינו. פרט ללקיחת תבנית כף הרגל, יש לזהות ליקויים בתפקוד הביומכאני, שכאמור, חלקם יופיע רק בזמן תנועה. מומלץ לבצע ניתוח ממוחשב של הליכה ו/או ריצה, ולשלב זאת במדידת פילוג לחצים בכפות הרגליים.
הנתונים מהבדיקה הדינאמית מועברים למחשב לקבלת מפת של הלחצים ושל עצמתם. בניית המדרס נעשית תוך שילוב המידע שהתקבל מהמדידות הסטטיות והדינאמיות גם יחד. בעזרת מידע זה ניתן להוסיף תמיכות שונות במדרס, המיועדות לחלוקת לחצים אופטימלית בין האזורים השונים בכף הרגל או לשנות בעזרת המדרס את מנח כף הרגל באופן שתבנית ההליכה ו/או הריצה תשתנה בהתאם ללקוי הביומכאני המאובחן.
לסיכום, באמצעות זיהוי ליקויים בתפקוד הביומכאני של הגפיים התחתונות והבנת השפעתם על מערכת השריר והשלד, ניתן להפחיד באופן ניכר פציעות שונות. זאת באמצעות התאמה מיוחדת של מדרסים, המונעים פציעות רבות, הן בעת פעילות עצימה והן במהלך היומיום.
השתתפו בכתיבת המאמר:
פרופסור משה איילון – מומחה לביומכניקה, מנהל המעבדה לביומכניקה (שירותיה זמינים בכל רשת אבידור מדרסים), המכללה לחינוך גופני, וינגייט
ד”ר יפתח חצרוני – מומחה באורטופדיה ורפואת ספורט, בית חולים מאיר, כפר סבא
פרופ’ מאיר ניסקה – מומחה באורטופדיה ובעיות קרסול וכף רגל, ראש המחלקה האורתופדית, בית חולים מאיר כפר סבא